הנגשת אתרים

בין אם אתם מרגישים שהנגשת האתר שלכם היא חובה מוסרית, ובין אם זו עוד משימה מעייפת עבורכם לפני ההשקה, הפוסט הזה בשבילכם.

אז קודם כל כבכול פוסט שקשור לעניין משפטי, נבהיר כי הפוסט הזה לא מהווה המלצה או ייעוץ משפטי, וכל אדם או ארגון צריך לברר מה נכון לו ומה חובתו החוקית לבצע או לא לבצע.

החוק בישראל מחייב כל חברה, עמותה או אדם פרטי, להנגיש את האתר שלו לפי קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט (שהם למעשה אימוץ של ההמלצות הבינלאומיות). ישנם חריגים שלא מחוייבים בהנגשה כלל, וכן ישנן דרגות הנגשה שונות. שאלון של איגוד האינטרנט הישראלי יוכל לסייע לכם להבין מה חובתכם בעניין.

בין אם אתם מחוייבים בהנגשה ובין אם לא, יש להציג באתר הצהרת נגישות "שמספקת מידע, בין היתר, על אופן ההנגשה, דרך תפעול האתר המונגש, מידע לגבי שירותים שלא הונגשו ודרכים חלופיות לקבלת המידע, ויצירת קשר עם מפעיל האתר לגבי בעיות נגישות." באופן כללי רצוי מאוד להיוועץ עם עו"ד באופן פרטני לגבי ההצהרה הזו, אך ישנם גם מחוללים שיכולים לעזור עם הניסוח, אפילו כטיוטה.

כעת להנגשה עצמה. הנגשת אתר כוללת מספר אספקטים: עיצוב, טכנולוגיה, תוכן טקסטואלי, אודיו ווידאו. ככל שמוסיפים תכנים באופן שוטף לאתר, יש לוודא כי גם הם נכנסים באופן מונגש התואם לתקנות.

קיימות 3 מתודולוגיות לביצוע הנגשה לאתר שלכם:

פעולה ידנית

בין אם האתר כבר בנוי או שלא, שוכרים יועץ נגישות שילווה את תהליך ההנגשה, וינחה באופן פרטני כל אדם (מעצב, מתכנת, איש תוכן) מה עליו לתקן/לבצע. ככל שבהסכם ההקמה של האתר נכתב כי האתר יעמוד בתקן נגישות כזה או אחר – ככל הנראה חברת העיצוב והפיתוח כבר דאגו ל-90% מההיבטים העיצוביים-תיכנותיים, אך תפקידו של היועץ לבדוק גם את עבודתם ולהאיר ולהעיר על מה שצריך לתקן. בסופו של דבר היועץ נותן "חותמת" נגישות לאתר, ומשמש כגב משפטי מבחינתכם לכל מקרה.

פעולה אוטומטית

כפי שתיארנו בתחילת הפוסט – ישראל פורצת דרך בתחום, ישנם מספר חברות שפיתחו Widgets מבוססים AI שסורקים את האתר שלכם ומבצעים בו התאמה בזמן אמת. היתרון בשיטה הזו היא שהמודל סורק גם תכנים חדשים שנכנסו, ולמעשה נותן לכם 95% אחוז של שקט נפשי. למה רק 95%? כי זה פחות או יותר רף ההתחייבות של החברות הללו כלפיכם.

שיטת מצליח

השיטה המקורית שהומצאה בלעדית בישראל. היא תיתן לכם 50-60% של שקט נפשי, ויתכן שתרחיק תלונות טורדניות. אזהרה: לא מתאים למי שהנגשה היא דרך חיים מבחינתו. בשיטה זו יש בכל מקרה להוסיף הצהרת נגישות תקנית לאתר, ובנוסף להתקין "סרגל הנגשה" (חינאמי) המאפשר מספר פעולות בסיסיות הדרושות בתקן הנגישות, אך רחוק מלמלא אחר כל הדרישות או לבצע תיקון בזמן אמת של אלמנטים לא תקינים באתר.

מה גורם לשיטת מצליח לעבוד לפעמים? החוק מחייב מתן התראה של 60 יום לגורם שחייב בהנגשה אך לא עשה זאת. למיטב ידיעתי ההתראה היא עבור ההנגשה ולא עבור הצהרת הנגישות, ולכן שילוב של הצהרת נגישות עם פעולות הנגשה סבירות (כמו סרגל נגישות חינאמי) לפעמים מספקות ולפעמים לא.

עלויות

תהליך הנגשה ידני מצריך תמחור פרטני לפי העניין, אם אני חייב לתת הערכה הייתי מציע סדר גודל של 20% מעלות האתר. עלות ההנגשה היא חד פעמית, וככל שאין שינויים מהותיים – ככל הנראה לא יהיה צורך בדוחות תקופתיים, או שהדוחות הללו יצריכו שעה-שעתיים של עבודה של יועץ הנגישות ולא משהו דרמטי.

ה-AI Widgets המובילים בישראל מתומחרים בעלות שנתית של 500$. לאחר שהשוותי בין השירותים, ההמלצה שלי היא על accessiBe.

ושיטת מצליח? כשמה.

לסיכום

עם יד על הלב, הנגשת האתר, גם אם לא 100% עגול ושלם, היא מרכיב חשוב ומוסרי, אפשר לומר כי אתר שמונגש ברמות גבוהות בד"כ גם מעוצב ובנוי טכנולוגית יותר נכון, קריא ושמיש יותר גם לאנשים שאינם מוגבלים, וכן למרות שהשוטר לא תמיד מחכה בצומת – זו גם חובה אזרחית חוקית.